חסכנות, ניהול בית, עשה-זאת-בעצמך, קיימות

איך להגדיל את הבית ב-1.9 ₪?!

אנחנו גרים בקראוון, זה נשמע ממש קטן, נכון? אבל אם מודדים אותו מגלים שהשטח שלו הוא 60 מ"ר. שזה לא מאוד קטן! זה יותר גדול מהרבה דירות עירוניות… רק השם הזה "קראוון" נותן לו את הדימוי – קטן, צפוף, זמני.

הקראוון מבחינתנו, נכון לעכשיו, בגודל מושלם. הוא מכיל את כולנו, אפילו נשאר לנו חדר לעבודה (בעיקר של אשל) ומסדרון לעבודה שלי (בעיקר לחפצים שמחפשים מקום ונתקעים על המשטח הכי זמין בבית).

אז איך יצרנו מרחב בתוך הקראוון שמאפשר לנו תחושה של מרחב? של "גדול"?

אז הבחירה הראשונה שלנו היא להשאיר את הדלתות פתוחות (יש שתיים), הבחוץ מתערבב עם הבפנים, בקיץ, בחורף בסתיו ובאביב (למעט שעות חמות במיוחד וימים גשומים וקרים במיוחד). הבית גדל ברגע!

הבחירה השנייה שלנו, הוצאת רהיטים גדולים ויצירת מרחב במרכז הבית. הרעיון הזה הושפע מגדילת הבנות, הן התחילו להסתובב בבית… פתאום השולחנות קבלו זווית הסתכלות שונה… הם לא רק משטח לאכילה, ליצירה, לקפה וכו'.. הם פתאום נהיו לגורמים שמפריעים לנוע במרחב, מפריעים לרוץ, לזחול, לבימבה להתגלגל… והכי גרוע, יש להם 4 פינות שאפשר להתנגש בהן! כך נעלם לו שולחן הקפה מהסלון ומצא לו בית אחר. שולחן פינת האוכל התכווץ למידה קטנה יותר והודבק לקיר. אין חפצים במרכז הבית כמו ספה שחוצצת ומייצרת הפרדה בין הסלון למטבח, אין אי במטבח שמאפשר עוד פתרונות אחסון ואין שולחן קפה לאורחים (מאלתרים שרפרף או פתרון אחר)… המרחב נשאר נקי לתנועת מבוגרים/ילדים, בימבות וכו' ומעבר לתנועה, מייצר תחושה של "בית גדול".

הדבר השלישי שעוזר לתחושת המרחב, הוא פרידה מתמדת מחפצים. לשנינו קשה להיפרד מחפצים, או יותר נכון שנינו בטוחים שיש חפצים שעוד יועילו לנו בהמשך, אבל לאחרונה גיליתי שזה מעורר בי תחושת סיפוק עצומה להעיף דברים ולכן כמעט מדי שבוע שקית עם בגדים וחפצים עוברת הלאה!

הדבר האחרון לעת עתה, הוא אדיר כי בזכותו הרווחנו עוד חדר פנוי בבית, כולנו ישנים באותו החדר. עדיין לא מרגישים צורך להפריד בינינו לבינן, יש משהו שמפשט את ההתמודדות הלילית כשכולן נמצאות במרחק נגיעה. הן מביעות רצון להישאר קרובות ולכן כל עוד כולנו מרוצים המצב יישאר כך.

מעבר לחיים עצמם והלמידה תוך כדי של הצרכים המשתנים שלנו כמשפחה, שיטה נוספת שעזרה לי להבין דברים ולהעז להיפרד מחפצים ובעיקר הייתה מאוד פשוטה ליישום (חלקי יש לומר) היא שיטת קון מארי, אפשר לקרוא עליה בספר של קון מארי: "סוד הקסם היפני". מאוד מעניין לקרוא את הספר, שחלק עיקרי מהגישה, זה להשאיר בבית רק דברים ששימושיים עכשיו ושעושים לך שמח בלב. ממציאת הגישה מבטיחה לך בית מסודר לנצח, אם רק תקפיד על יישום מדויק… אני כמובן לא בחורה מדויקת ולכן יישמתי רק חלק ובסדר שאני בחרתי לנכון ועל כן, עדיין שורר בלאגן מדי שבוע בביתנו, שלא להגיד בכל יום… אבל אתם יכולים לבחור ליישם את הגישה אחד לאחד ואז לפחות – תעדכנו אותי שארגיש טוב ששיניתי לכם את החיים לטובה :).

אז מקווה שתיישמו את אחד הדברים ותגדילו לעצמכם את הבית, מבלי להוציא עוד שקל יקר מכיסכם, כדאי לכם – בית גדול קשה לנקות !

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s