הו! הנה שאלה גדולה! מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? מה הייעוד שלך??? מה את רוצה לעשות "כשיתחילו החיים"? (הם לא התחילו כשנולדתי?). אני מנסה להבין לאן חותר שואל השאלה. התעניינות? לכוון אותך? לגרום לך לשאוף לאן שהוא? או להיות בעל תשובה לכל מי ששואל?
שאלה שאני לא אוהבת בכלל! היא נשאלת כל הזמן, קהל היעד שלה הוא בעיקר ילדים שמהר מאוד לומדים איזו תשובה נכון להגיד ואיזו לא…
הפידבקים שמקבלים לאורך כל החיים על תעוזה בנוגע לחלומות… מנמיכים אותך קרוב לקרקע. אבל לא כזו שמקרקעת ליציבות…אלא כזו שמשכיחה ממך את ההוויה הפנימית שלך, את הרצונות הפנימיים שלך, את האמת שלך, את החלומות הגדולים שלך ומביאה אותך כל פעם להבין שהתשובה הנכונה היא לא זו שבעמקי נשמתך…אלא ההפך..זאת שנמצאת בחוץ.
אני תוהה אם השאלה הזו רלוונטית לימינו ? ימים בהם מחזיקים במשרה גג במשך שנתיים ועוברים הלאה. העולם מלא אפשרויות והזדמנויות ומאפשר יותר מאי פעם לעשות שינויים קטנים כגדולים בכל תחומי החיים…כך שגם אם כיוונתי להיות שחקנית כשהייתי בת 10…ייתכן שכבר שיניתי ארבעה מקומות עבודה ותחומי עניין עד גיל 32…
היא גם לא ממש התאימה לימים שההורים שלי היו ילדים. כי מה רלוונטי לדעת ולהתחבר למה שתרצה לעשות כשתהיה גדול כאשר אתה חי בזמנים של הישרדות כלכלית?! תמצא עבודה עם תנאים טובים. קביעות? עוד יותר טוב והכי חשוב – תחזיק בה חזק. עד יום הפנסיה.
מה קורה כשאין לך תשובה? כמו שבעצם לי קרה.
את רוב ימי ביליתי בתחושת בלבול, אשמה, חוסר מודעות וחיבור לעצמי ובתחושה שעליי ללכת לייעוץ או טיפול. כי פשוט בלתי אפשרי להיות בלי תשובה לשאלה כל כך קיומית.
ארחיב על המפגשים שהיו לי עם ענת בהמשך (המטפלת שלי), הם היו משמעותיים מאוד בכל התהליך שעברתי. אני עדיין בתוכו במידה מסוימת.
אז מה עכשיו? אני עדיין במקום מחפש. אבל כבר לא בלחץ מזה. כבר לא בחרדות ובדאגה לגבי הצורך הזה למצוא מה תהיה התעסוקה המפרנסת שלי. מוצאת שאפשר למצוא את המהות בנפרד מהחלק שמכניס כסף הביתה.
אפשר לומר שהסיבה העיקרית היא שמצאתי קסם בחיים עצמם, כשלצידי הבנות שלי.
אותן אני לא שואלת מה הן יעשו כשיגדלו, שומעת מה הן מספרות לי שמעניין אותן לעשות, וזה משתנה כל יומיים מחדש 🙂
קוצ'ופולה 
זו באמת שאלה מעצבנת.. אני חשבתי על זה לא מזמן שלי תמיד אמרו מה אני יכולה להיות ומה מתאים לי להיות בכל מיני תחומים שהראיתי בהם כישרון ולי זה יצר איזו תחושה שמצופה ממני לבחור משהו "טוב" לעסוק בו בחיים, משהו שייחשב בעיני אחרים, אבל אף פעם לא היה לי באמת רצון מצד עצמי או אמביציה.. ובאמת בסוף יצא שאני עוסקת במשהו לא מרשים במיוחד אבל נוח לי וזה מספיק טוב לי. זה רק כדי להכניס כסף, זה לא מה שנותן לי משמעות לחיים, כמו שכתבת.. אני רואה מסביב הרבה אנשים מאוד מתוסכלים סביב הנושא הזה. גם קרוב לגיל 40 ממשיכים לנסות להבין מה יהיו כשיהיו גדולים.. זה ממש נכון שהשאלה הזו היא כנראה חלק גדול מהבעיה..
אהבתיאהבתי