לא פעם שמעתי את המשפט הזה...תגידי..אני לא מבינה.. איך את מספיקה הכל?! לא! אני לא סופר וומן. אפילו ממש לא. תשאלו את האיש שלי... הוא מתפלא איך בכלל שרדתי עד גיל 28 בלעדיו... ובכל זאת..את המשפט הזה מאז שנולדתי כאמא ובחרתי להישאר עם קמה בבית אני שומעת לעיתים קרובות. אז קודם כל אגלה לכם את… להמשיך לקרוא איך את מספיקה הכל?
אבא נסע,לכמה ימים, הוא תכף יחזור ויחבק אתכן ויגיד לכן שאתן הכי אהובות בעולם. אבל עכשיו הוא לא כאן כדי להגיד לכן בעצמו. רק אני.
כל יום מכיל בתוכו המוני רגעים, שמורכבים מקשת של רגשות... יש רגעים שאני בהודיה מלאה על הזכות להיות אמא...ויש רגעים שאני בהלם שהכנסתי את עצמי לעניין הזה מבחירה מלאה ומודעת.
האם כשילד שלי "בוחר" להתנהג או פשוט מתנהג (מבלי לבחור) בדרך שאינה מקובלת עלינו כהורים, האם הוא מודע לכך שההתנהגות איננה ראויה בעיננו? האם הוא מודע לכך שהתנהג בצורה שלילית לפני שהוא בחר להתנהג כך או רק הבין זאת בדיעבד לאחר שחווה את התגובה שלנו?
נכתב באהבה לחג האור לאיש שלי ולבנותיי. ובהומור כמובן, אז אל תקראו רק את המירמור שבין השורות 🙂 חג שמח!
אז בחג (בשנה שחלפה) שהגיע עלינו לטובה, וטוב שהגיע אחרי חודש הכנה בגן הילדים של קמה, הוזמנו לחגוג את בוא החג ערב קודם לנר ראשון.
קוצ'ופולה 