קטגוריה: הורות

הנה פוסט שיסכם את החופש הגדול ויפתח את המשך החופש הנצחי. החופש הגדול עומד להסתיים, אשל חוזר לעבודה שלו בהתרגשות וציפייה ואנחנו מתרגשות להתחיל שנה נוספת ומשותפת על רקע הבית שלנו.

אז קצת פשפשתי בהתפתלויות של המוח היקר שלי (תדעו שרובו התעצב אי אז עד גיל 3...סתם שתדעו שגם אצלכם זה ככה) - סבוך, מיושן, מעלה חריקות ומנסה להתאושש מהתבניתיות שהחיים במסגרות נתנו לי במתנה. ובהבזק של רעיון, הבנה, התחוורה לי הדרך הכי פשוטה להציג את הבסיס שלי.

האם אפשרי מבחינתך להיות בתוך הרגע הזה ממש? בנוכחות מלאה? להיות רק בתוך הקריאה של הקטע הזה.

אז היא נרדמת בידיים שלי. והיא חוזרת לישון איתנו באמצע הלילה. והיא אוהבת לקפוץ עלינו השכם השכם בבוקר. וזה כל כך בר חלוף. עוד רגע הן יכתבו עם שגיאת כתיב על הדלת של החדר שלהן: "אין כניסה להורים"... אז מה איכפת לי עכשיו להתמסר ?

היי קמה את צריכה עזרה? שאלתי לפני שהיא ביקשה.