קטגוריה: הורות

אז היא נרדמת בידיים שלי. והיא חוזרת לישון איתנו באמצע הלילה. והיא אוהבת לקפוץ עלינו השכם השכם בבוקר. וזה כל כך בר חלוף. עוד רגע הן יכתבו עם שגיאת כתיב על הדלת של החדר שלהן: "אין כניסה להורים"... אז מה איכפת לי עכשיו להתמסר ?

היי קמה את צריכה עזרה? שאלתי לפני שהיא ביקשה.

מה? אין לכם סוכר בבית? כן זו האמת - לרוב אין אצלנו סוכר.

הילדים של רובנו מבלים את רוב שעות היום שלהם מחוץ לבית. אני לא מתכוונת בחצר, בטבע או במרחב.

אני מרגישה כמו חוף, חוף מבטחים, שחוזרים אליו כשמשהו כואב, מציק, מכאיב, פוגע, מעליב, כשמישהו הודף להן את הבטחון הן נצמדות אליי. לפעמים חזק מדי, לפעמים צמוד מדי.